ידוע שהבעיה הדמוגרפית היא מרכזית ומהווה סיכון לקיומנו. אך נראה שהבעיה אינה מעניינת את רוב הפוליטיקאים שלנו, כמו שלא מעניינות אותם ארץ ישראל והציונות. עדיפות גבוהה יותר במילונם יש למילה שלום. המחיר של השלום שלהם הוא מוות, אך אנשים רוצים לחיות והם מעדיפים לחיות במלחמה מלמות בשלום. כל רעיון של "אנשי השלום" נכשל. מספר האויבים בסביבתנו גדל ומרחקם מבתינו קטן. הם נכנסים לבתינו לגנוב הש ולרצוח מסיבות פליליות או לאומניות, הם מפוצצים את בתינו עם קסאמים מסיבות פוליטיות, הם תופסים אלפי דונמים בנגב בלי התערבות המדינה המתמוטטת. האויבים לפעמים מתקרבים אפילו בצורה חוקית, לדוגמה כשקונים קרקעות ובתים בישראל בכסף שיכולים להשיג בשפע מסעודיה או מאויב אחר. מספר ילדיהם הינו 6 לאישה, לעומת פחות מ-3 אצלנו. כמו בחלום בלהות אנו רואים שהם מקיפים אותנו ואנו אפילו לא יכולים לצעוק, מפני שצעקות כאלה, והאמת בכלל, אינן POLITICALLY CORRECT ואינן קבילות בכלי התקשורת שלנו.
אנשים מיואשים, ויש צעירים שאומנם אוהבים את המדינה אך שואלים: למה שנלך ונלחם תחת מנהיגים מושחתים שבגלל כישלונותיהם אנו עלולים למות, ואף אם ננצח, המנהיגים ייקחו את פירות הניצחון וימסרו אותם לאויבינו. ההולכים לקרב יודעים שאם הם יפלו בשבי, מנהיגיהם לא יעשו כלום לשחרורם. כולם מחכים לפתרון כלשהו.
על פי המצע של מפלגת התקווה אנו שוללים הקמת מדינה נוספת למדינת ישראל ממערב לירדן. רעיון טוב, אך נצטרך לתת לבוחרים גם את תיאור דרכי הביצוע של הרעיון, נצטרך להסביר את החלפת האוכלוסיות בלי ויתורים טריטוריאליים. החלפה האוכלוסיות תביא ליציאת כל הערבים מארץ ישראל משני הצדדים של הקו הירוק. בהחלפה זו היהודים יצאו מהארצות הערביות (שטח של 10 מיליון קמ"ר) והערבים יצאו משטח ישראל (שטח שהוא פי 500 יותר קטן). החלק שלנו כבר התרחש, היהודים גורשו וברחו מכל המדינות הערביות (לדוגמה, החוק בסעודיה ובירדן אוסר על היהודים להתיישב). עכשיו על הערבים לבצע את החלק שלהם – החלפה עכשיו! זו הסיסמה. צריך להדגיש שהחלק הזה יתבצע בלי אלימות ובסדר מוחלט, בהסכמת הצדדים. כל מבצע היציאה יעשה עם נחישות ובכוח, כך שלא תתאפשר כל התנגדות. בקו ההסברתי נסביר שמדובר על מצב השרדות של עם קטן בשטח מיקרוסקופי מול הענק האכזרי שיש לו שטחים פי 500 יותר גדולים. המבצע יכלול הסדרים עם הארצות שיקבלו את היוצאים, וכן דמי עידוד לערבים היוצאים (אולי גם לאחרים שיוכלו להשפיע) לזירוז המבצע, כולם ידעו שצריך לצאת בכל מקרה ושדמי העידוד יצטמצמו במשך הזמן, לכן ימהרו לקחת את הכסף שישמש לנו כאישור העסקה. הם יכולים לקבל תמורה כל כך מושכת שיעדיפו לעבור לחיים חדשים במדינה עם התרבות שלהם. יש 1.5 מיליון ערבים בתוך הקו הירוק ו-3 מיליון מחוץ לקו הירוק. באפשרות אחת, נוכל לשלם דמי העידוד לראשי המשפחות שעל פי מסורתם יקבלו כסף עבור אנשיהם. ל-4.5 מיליון אלו יש כ-0.5 מיליון ראשי משפחה, אם כל אחד יקבל לדוגמה 50,000 דולרים, המחיר יהיה 25 מיליארד (פחות מרבע של התוצר הגולמי הלאומי שלנו), אך הסכום ניתן לשינוי. נגייס את כל כוחותינו וגם את עזרת ידידינו בחו"ל. ברור שיתגייסו נגדנו אויבינו שתמיד בוכים על סבלם של מיליארד וחצי מוסלמים בעולם.
המטרה שלנו שווה בעוצמתה למטרה של הרצל. האגדה של הרצל הוגשמה, אם נרצה נגשים גם את המטרה הזו. הפוליטיקאים שיאמצו את האתגר הזה יוכלו להראות שלכל הצעירים יש עתיד בארץ ישראל ושלכולנו יש עוד תקווה.
(הדברים הוצגו בכנס מפלגת התקווה ב-8.12.2008 בתל אביב)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה