10.6.2018

חברת התרופות טבע – גדולה בגנריות וגם בשחיתות – יותר מ-40 שנים של ניהול כושל ונפשע

חברת טבע, הענק בעולם התרופות ו"גאוות ישראל", בזמנו אפילו חברה הכי גדולה בתחום התרופות הגנריות, הודיעה ביום 14.12.2017 על התפרקות, או יותר מדויק על תכנית התייעלות לפיה במהלך השנתיים הקרובות יצומצם מספר עובדיה ברחבי העולם ב-14 אלף עובדים, שמהווים 25% מכלל העובדים בחברה, בעקבות חוב של חברת טבע בגובה 40 מיליארד דולר. החברה הודיעה שהצמצום יהיה בדרך של סגירת מפעלים ופיטורי עובדים ובדרך של מכירת מפעלים. ההחלטה כוללת פיטורי 1,750 עובדים בישראל, זאת לאחר ששלושה חודשים קודם לכן פיטרה 230 עובדים באתריה בכפר סבא ובנאות חובה שבנגב. האם זה היה הפתעה? תלוי בשביל מי. לא בשביל מי שעקב אחרי החברה כל השנים.

בשנת 1976 איחד אלי הורביץ את פעילות של כמה חברות הקודמות תחת שם "טבע תעשיות פרמצבטיות" וניהל את החברה עד לשנת 2002. מסלול הזיג זג של החברה היה דומה למסלול חייו של המנכ"ל הראשון שלה. אלי לא סיים שום לימודים, אף לא בית ספר יסודי, אך נשא לאשה את דליה סלומון, בת לבעלי מפעל אסיא לתרופות, המפעל שקדם את טבע. אחרי הנישואים התקדם אלי ממנקה הכלים למנהל המפעיל. מהתחלה קיבל תמיכה מכל הצדדים, ואפילו זכה בפרס התעשייה   בקטגוריית הכימיה. אלי לא הסתפק בניהול חברת התרופות ובאמצע שנות השבעים כיהן כמנכ"ל   מכון היצוא   ומסוף שנות השבעים כיהן במועצת המנהלים של   בנק לאומי לישראל ובשנת 1981   מונה לנשיא התאחדות התעשיינים. במאי   1986 מונה ליו"ר דירקטוריון בנק לאומי, אם כי נגד מינויו היו קולות הטוענים שהורביץ נושא באחריות לוויסות מניות הבנקים כחבר מועצת המנהלים בתקופת הוויסות, וכן הורביץ תמך בארנסט יפת שבסוף הורשע כפושע עיקרי בוויסות המניות ונידון למאסר. בשנת 1996 הורביץ הועמד לדין בעברות מס והורשע בבית המשפט המחוזי שגזר עליו עונש של 18 חודשי מאסר על-תנאי וקנס גבוה על העלמות מס הכנסה בסכום של 18 מיליון דולר, הקמת חברה-קש וזיוף מסמכים. בשנת 2000 העליון ביטל את החלטת המחוזי וזיכה את הורביץ. מעניין שהשופטת המחוזי שבשנת 1996 הרשיע את הורביץ, איילה פרוקצ'יה, בינתיים התקדמה להיות שופטת של העליון בשנת 2000. השופט האחראי על הערעור בעליון, תאודור אור, היה חברו הטוב של פנחס רובין, הנציג של הורביץ, בניגוד לכללי האתיקה של השופטים, אך בג"ץ דחה את העתירה שהוגשה נגד הפרת האתיקה הגסה הזאת. בנוסף היה לאלי הורביץ מזל ששופט אחר בעליון באותה התקופה, מישאל חשין, היה גיסתו. הורביץ היה מזוהה עם   מפלגת העבודה, אך היה מקורב מאוד גם לפוליטיקאי המושחת – אהוד אולמרט. בשנת 2002 קיבל הורביץ פרס ישראל למפעל חיים.

במשך השנים ישבה טבע במערב וניסתה לתפוס תרופות שהפטנטים עליהן התקרבו לתום תקופתם, על מנת להיכנס לשוק מהר, אך השיטה הובילה את טבע להפרת פטנטים ותהליכים משפטיים רבים. הנהלת טבע ניצלה את יחסיה הטובים עם הפוליטיקאים בישראל והצליחה, בעיקר בעזרת חברי הכנסת ממפלגת העבודה, להעביר בשנת 1999 בכנסת שינויים בחוק הפטנטים שאפשרו לטבע לנצל אל הפטנטים של המתחרים אפילו לפני פקיעת תוקפם, כביכול למטרות מחקר – החוק ידוע כ"חוק טבע". החברים של טבע במערכת הפוליטית ובבתי המשפט תמיד עמדו לצידה של החברה, כמו לדוגמה בהחלטת בית המשפט העליון מהיום 11.4.2016 כנגד Merck & Co., המתחרים של טבע, וקיצר הארכת תקופת הפטנט שלהם, אפילו רטרואקטיבית על מנת לעזור לטבע, כאשר העליון באופן ציני ציטט בהחלטתו את חוק יסוד כבוד וחירותו (האהוב עליהם), שכביכול צריך לפתוח שוק לתחרות ומהר לתת לחולים את התרופה של טבע; כמו במדינות בננה באפריקה שהרשויות שם עוזרות לחבריהם. בנוסף, המדינה תמכה את החברה בהטבות מס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון בשווי לפחות 20 מיליארד שקלים.   
     
ההישג המפורסם של טבע היה פיתוח של תרופה מקורית נגד תרשת נפוצה ביחד עם מכון וויצמן – קופקסון. אחרי פרסום דרמטי ברחבי העולם על פריצת דרך בטיפול במחלה הנוראה, החברה הצטרכה להגדיר את קופקסון באופן צנוע יותר כתרופה שמסייעת לחלק מהחולים שהתרופה הקיימת אינה משפיעה עליהם. בהגדרה זו אישרה רשות מהזון והתרופות בארה"ב (FDA) את התרופה למכירה בשנת 1996. המפתח של החומר הפעיל, פרופסור מיכאל סלע ממכון וויצמן, אישר את ההגדרה הצנועה בספטמבר 1996 בראיון לתקשורת כאשר אמר שהתרופה לא מרפאת אבל רק מסייעת. זה בהתאם לדעות של הרבה רופאים שסבורים שהתרופה אינה שונה הרבה מפלצבו. הרי קופקסון הינו קופולימר אקראי של ארבע חומצות אמינו שעל פי הידע של פרמקולוגים עובר פירוק מהיר אחרי הזרקתו תוך הגוף. בטבע לא ניסו לפתח שום הרכב חדש, וממיליוני קומבינציות של קופולימר כזב נשארו עם האחד שאתו במקרה התחילו בשנת 1974. בלי קשר ליעילות התרופה, אישור ה-FDA פתח את הרווחים. ייאוש החולים, הנתמך בקופות החולים, התחיל להזרים מיליארדים לחברת טבע. במקום להשקיע במחקר ופיתוח, טבע התחילה באופן היסטרי לקנות חברות גנריות נוספות מסביב העולם במטרה להשיג תאר של החברה הגנרית הגדולה בעולם. בין 2000 ל-2015 קנתה טבע לפחות 10 חברות ענקיות בשובי סה"כ בערך 77 מיליארד דולר, כולל חטיבה אחת של חברת   אלרגן תמורת 40.5 מיליארד דולר בשנת 2015 בעסקה הגדולה בהיסטוריה של המשק הישראלי. את קלות היד בקניות הראה טבע באותה השנה 2015 כאשר קנתה "בטעות" את החברה המקסיקנית הנקראת רימסה תמורת 2.3 מיליארד דולר, ומאוחר יותר טבע טענה שהרשויות במקסיקו רימו אותם, אך בית המשפט דחה את תביעתה של טבע. למרות הקניות הרבות אין לטבע את התואר של חברה הכי גדולה. שערוריות התרבו, לדוגמה בשנת 2013 טבע הצטרכה לשלם קנס של 1.6 מיליארד דולר לחברת פייזר. באותה השנה מתו בצרפת ארבע קשישים בגלל בלבול באריזת תרופות של טבע. בשנות 2016-2017 עלו חשדות שטבע שילמה שוחד לפקידים בכירים בארצות זרות על מנת להעלות את המכירות.

החברה הייתה נדיבה רק למנהלים. הרבה עובדים פשוטים עבדו קשה שנים במשכורות צנועות. מי ששיפר תהליך והעלה הכנסות של החברה, הצטרך ללכת לבית משפט, על מנת לקבל תמורה – כמו לדוגמה העובדת שרית רותם בשנת 2004. ובכן, כעת החברה ששורשיה במערכת הסוציאליסטית של המדינה מתפרקת, כמו כל פירות אחרות של סוציאליזם.




אין תגובות:

פרסום תגובה