לראשונה בהיסטוריה של ארה"ב קראו כלי התקשורת הגדולים בארה"ב לאזרחים בגלוי להצביע למועמד מסוים – לג'ו ביידן. כמעט כל כלי התקשורת (מעל 90%) לא רק תקפו את דונלד טראמפ במשך חמש השנים האחרונות, אלא תמכו באופן שיטתי בהאשמות פיקטיביות נגדו. לפני כשבועיים התפרסם תוכן המחשב הנייד של האנטר ביידן, בנו של ג'ו. החשיפה חיזקה את הדיווחים על השחיתות של משפחת ביידן שהייתה מעורבת בפעילות בלתי חוקית בסין, רוסיה, קזחסטן ואוקראינה. אנו עוד זוכרים איך המפלגה הדמוקרטית ניסתה לעצור את החקירות נגד האנטר ולהפוך אותן לתהליך של הדחתו של טראמפ (אימפיצ'מנט), אך ללא הצלחה.
בפרשת הלפטופ, שכח האנטר ביידן, שסובל באופן כרוני מבעיות סמים, את המחשב הנייד שלו בחנות תיקונים לפני שנה וחצי; כאשר עובדי החנות בדקו למי המחשב שייך, מצאו שמדובר בחומר נפיץ והעבירו אותו לחוקרים, אך גם מסרו את תוכנו של המחשב לעיתון New York Post ((NYP. הציבור למד את הגילויים השערורייתיים מ-NYP או מ-Fox News, מכיוון שכלי תקשורת אחרים התעלמו מהחדשות. פייסבוק וטוויטר צנזרו את החדשות וטוויטר אפילו חסם את חשבונו של NYP.
משפחת ביידן קיבלה מיליונים מאנשים המקושרים למפלגה הקומוניסטית הסינית ולממסד הרוסי. בין היתר נכתב על 3.5 מיליון דולר שהתקבלו מאשתו של ראש עיריית מוסקבה. המיילים מדברים על עמלה עסקית בסך של 10 אחוזים עבור "הבחור הגדול"; מתברר שהבחור הגדול הינו אביו של האנטר, ג'ו ביידן, שהיה סגן נשיא ארצות הברית במשך שמונה שנים. הדמוקרטים טענו שמדובר בדיסאינפורמציה רוסית, אך זה נדחה על ידי מנהל המודיעין הלאומי ג'ון רטקליף. בהתבסס על נתונים שהתקבלו מהמחשב הנייד, ה-FBI פתח בחקירת הלבנת הון. על פי הדיווחים, המועמדת לתפקיד סגן הנשיא של ג'ו, קמאלה האריס, השתתפה בעסקים עם חברת CEFC הסינית.
לא רק כלי התקשורת בכל רחבי העולם הם נגד טראמפ, אלא גם רבים מחברי המפלגה הרפובליקנית באמריקה. במיוחד חלק מהרפובליקנים שנקראים "השמרנים החדשים" או "ניאו-קונים" ((neocons מובילים מרד נגד טראמפ, לדוגמה ביל קריסטול, מייסד התנועה "רפובליקנים נגד טראמפ". רבים מהניאו-קונים פעם היו שמאלנים רדיקלים והפכו לשמרנים. מדובר באינטלקטואלים מקצועיים ובורגנים, רובם יהודים, שהם היום שמרנים מדומים בדיוק כמו שאבותיהם היו טרוצקיסטים מדומים. הימין האמיתי באמריקה מיוצג על ידי נוצרים מסורתיים, בעיקר פרוטסטנטים אוונגליסטים, שכוחם הפוליטי הולך ופוחת בעיקר בגלל דילולם על ידי המהגרים ההיספניים. טראמפ שונה מהימין המסורתי וגם מהימין המדומה. אמנם הוא הסתובב הרבה בסביבת הדמוקרטים, אך זה לא מנע ממנו להכיר בבעיות החשובות ביותר של ארה"ב כיום. הוא הבין כי אף אחת מהמפלגות באמריקה ואף אחד מחבריו לשעבר לא יוכלו לפתור את הבעיות הללו. הוא נוכח לדעת שאם לא הוא – איש לא יעשה זאת.
טראמפ הציב את המשימות: ראשונה, "לייבש את הביצה" של תקנות רבות ושל הבירוקרטיה המסועפת בוושינגטון; שנית, "לבנות חומה" בגבות מקסיקו כדי לעצור את הזרם של עשרות מיליוני מהגרים ממרכז אמריקה, שיחד עם הבירוקרטיה השמאלנית יוכלו להפוך את ארצות הברית למדינה סוציאליסטית; שלישית, לעצור את סגירת המפעלים בארצות הברית והעברת הייצור לחו"ל, ולהחזיר חלק מהעושר לעובדים באמריקה; רביעית, לתקן הסכמים בינלאומיים המזיקים לארה"ב; חמישית, לייעל את ההוצאות הצבאיות ולחזק את כוח ההרתעה של ארה"ב; שישית, לתקן את תוכנית הבריאות של אובמה; שביעית, להחליש את התקינות הפוליטית של האקדמיה ולחזק את המדע והתרבות הלא מעוותים.
אף נשיא אמריקני לא התמודד עם התנגדות כה נרחבת לניצחונו ולמדיניותו כמו טראמפ, ואף אחד לא מילא את הבטחותיו באותה שלמות ומהירות. לגבי הנקודה הראשונה, טראמפ ביטל עשר תקנות ישנות על כל תקנה אחת חדשה וכך חסך 3,000 דולר לכל משפחה בארה"ב. בנקודה השנייה, בניית חומה אטומה החלה בגבול והחלה מדיניות של אפס סובלנות למהגרים בלתי חוקיים – למרות מסע השנאה של השמאל. טראמפ חידש ייצור במפעלים שקודם נסגרו והפחית את האבטלה לרמות נמוכות בהיסטוריה של ארה"ב. הצמיחה הינה קשורה גם לתיקונים בהסכמים לא מועילים לארה"ב, כולל הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה (NAFTA). טראמפ אכף אמצעים נגד מחירי היצף, וגם אילץ את סין לשנות שיטות סחר לא הוגנות. בנוגע להסכמים בינלאומיים, טראמפ נסוג מהסכם הגרעין האיראני המסוכן לישראל, וכן נסוג מהסכם פריז שהכביד על ארה"ב יותר מעל מדינות אחרות. ההוצאות הצבאיות הוגדלו, אך פרויקטים לא יעילים רבים בוטלו. תוכנית הבריאות של אובמה תוקנה. טראמפ מחליש את הדיסציפלינות התקינות פוליטית וניסה לחזק את המדע האמיתי; למשל, הוא קידם תוכנית נחיתה אנושית על מאדים בשנים הקרובות. בנוסף לנקודות הנ"ל, טראמפ נלחם בהצלחה גם בסמים, אשר גבו בעבר כ-100,000 קורבנות בשנה.
מדוע
טראמפ מעורר כל כך הרבה שנאה? כי הוא בן אדם אמיתי. הוא לא מתיימר להיות מתוחכם או
צנוע, הוא לא סנוב, הוא מתנהג בציבור כמו בבית. כמובן שהשנאה מתעוררת בעיקר בציבור
שמעריך סגנון חלקלק של עורכי דין או דיפלומטים ומוסר מדומה יותר מאשר הומור וכנות.
טראמפ אינו מתיימר להיות ימני או שמאלני, הוא פשוט לא מתבייש להודות שהוא אוהב את
ארצו ורוצה שהיא תחזור לגדולתה מתוך כאוס. טראמפ אינו דוגל בדת אלא בעסקים, אך הוא
מקובל על אנשי הימין המסורתי. הוא נלחם נגד סמים והסמים הינם נחלת השמאל. העובדות
שטראמפ עצמו לא שותה אלכוהול, נלחם בסמים ובנוסף הוא ויתר על משכורתו בתפקיד
הנשיאותי, תורמות לשנאה נגדו בקרב אנשים שמרכז חייהם הינו סמים וכסף.
התקשורת לא תגיד מילה אחת טובה על טראמפ. תתארו לכם שפוליטיקאי אחר היה נמנע מסמים ואלכוהול וגם היה מבצע את התפקיד ללא משכורת – הוא היה ניתן כדוגמה להערצה. לא טראמפ. דמיינו פוליטיקאי שמגשים את כל מה שהבטיח לפני הבחירות תוך כמה שנים. יתפעלו ממנו, אבל אסור לו להיות טראמפ. מה אם פוליטיקאי לא רק היה ממלא את כל ההבטחות, והיה אופטימי,ספונטני וחיובי בכל המצבים אלא גם בנוסף הוא היה מארגן הסכמי שלום בין ישראל לשלוש מדינות ערב – אז הוא היה מקבל פרס נובל. אבל זה עוד לא הסוף. טראמפ השיג את מה שכל הפוליטיקאים הקודמים השתדלו להשיג במשך 100 שנה – החזרת החיילים האמריקאים הביתה והפסקת כל המלחמות. טראמפ עשה זאת, אך השמאל שדגל בסיסמה "תעשה אהבה ולא מלחמה", בז לו.
רבים, כולל עיתונאים, מבינים שטראמפ השיג הצלחות, אך מכיוון שהם חוששים מהעדר בו הם נמצאים, הם לא מעיזים להלל את טראמפ בלי להתחיל בהסתייגויות כמו "אני לא מעריץ את טראמפ בשום צורה, אך...", ולעתים קרובות הם מוסיפים: "כמובן שטראמפ טיפש, אבל...". מדובר בפחדנות וטמטום. צריך לשפוט את הנשיא על ידי הישגים פוליטיים ואף אחד בהיסטוריה האמריקאית לא השיג הצלחות כמו טראמפ. בנוסף, טראמפ הוא אחד הפוליטיקאים הנבונים בעולם שמבין את הבעיות הקריטיות של העולם. מבחינת אופי והתנהגות, חייבים להודות שטראמפ הוא אחד הנשיאים הכי הגונים שהיו פעם לארה"ב. בואו נשווה אותו לפופולאריים ביותר, למשל: קנדי נהג בזמן העבודה לבקר אצל המאהבות שלו, שאותן חלק עם הסנדקים של המאפיה האמריקאית; קלינטון נהג לחשוף את איבר מינו בפני נשים בפומבי (למשל פרשת פאולה ג'ונס), והואשם גם בניסיון אונס (פרשת חואניטה ברודריק).
לטראמפ יש שכל ישר. בעימות הטלוויזיוני שהתקיים לאחרונה עם ביידן, נשאל טראמפ מדוע אינו מקשיב יותר לעצות המומחים כמו לדוגמה ד"ר פאוצ'י (גמזו האמריקאי) והוא השיב כי פאוצ'י טען תחילה כי מסכות מזיקות ובסוף שהן עוזרות, אז לפעמים קשה להקשיב למומחים והוסיף: "אחרת פאוצ'י בחור נחמד." אצל טראמפ הכל נשמע כן ואמיתי. הוא נראה תמים כאשר נפגש עם הדיקטטור הצפון קוריאני, אך במקביל טראמפ מקדם חרם נגד צפון קוריאה, בעוד שקלינטון תרם מיליוני דולרים לקוריאה בתמורה להבטחות שקריות. טראמפ מנהל משא ומתן עם הטאליבן מכיוון שכל האמריקנים רוצים להחזיר את החיילים הביתה וללא הסכם עם הטאליבן זה בלתי אפשרי. מצד שני, טראמפ השמיד את המנהיג של דאעש בגדדי ואת הגנרל האיראני סולימאני, ולכן הכבוד לארה"ב גובר כפי שטראמפ הבטיח.
טראמפ הבטיח להחזיר לאמריקה את חשיבותה (make America great again), ואויביו עשו כמיטב יכולתם למנוע זאת. הם טענו שהוא גזען, אך בהגנה הוא הדגיש את העובדה שלשחורים מעולם לא היה טוב יותר מאשר בתקופתו; הם טענו שהוא אנטישמי, אך כהגנה הוא הציג את נכדיו היהודים. טראמפ אינו פוליטיקאי שגרתי שכל חייו מחליף תפקידים ומקבל משכורת ממשלם המיסים. הוא החליט לעזוב את עסקיו ולעשות משהו למען מדינתו כאשר חשב שאף אחד אחר אינו יכול לעשות זאת – והוא צדק. איש מלבד טראמפ לא יכול היה להציל את ארה"ב במצב הזה. הוא עשה הכול, אך אויביו עוררו התקוממות וביזה, וניתן לעצור את ההתדרדרות רק אם ייבחר בשנית. הקורונה שדלפה ממעבדות בסין מסבכת את משימתו עוד יותר. אם ייבחר, אולי הוא ידחה את הכוחות האפלים ויציל את ארה"ב – אם לא, כולנו נשלם את המחיר, הרי לא היה בארה"ב נשיא ידידותי יותר כלפי ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה