24.2.2021

התסמונת הסינית שלנו והעתיד הסיני שלנו – עדיף לא להיוולד לעולם המובל על ידי סין הקומוניסטית – צריך להילחם נגד עתיד כזה

אין דוגמה שנייה בהיסטוריה לעליית העוצמה שהפגינה סין בשלושים השנים האחרונות; חלקה בתוצר הגולמי העולמי גדל פי חמשה עשר וכעת הוא 19%,כך שסין עלתה למקום השני אחרי ארצות הברית. בנוסף, סין השיגה שליטה על חומרי גלם במדינות רבות בעולם השלישי. גם בחלק האסייתי של רוסיה, יש ליזמים סינים יד חופשית בשימוש בחומרי גלם, והסינים יהפכו שם יום אחד לרוב. אך גם בארצות הברית הסינים זוכים להשפעה מסוכנת; למשל, באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, הסינים הינם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר, כ-25% מכלל הסטודנטים. יותר ויותר חוקרים בארצות הברית מורשעים בשיתוף פעולה עם המפלגה הקומוניסטית הסינית, בגניבת מסמכים ובריגול.

סין טרם מילאה את הבטחותיה להפסיק את השגת הטכנולוגיות בכפיה מהיצרנים הזרים בסין וכן לפתוח את שווקיה בפני המשקיעים הזרים. האיחוד האירופי חתם הסכם סחר חדש עם סין. תיאור ההסכם מיום 30 בדצמבר 2020 מכיל משפטים כמו: "סין הסכימה שלא להטיל מגבלות חדשות", וזה מראה שאירופה פחדה ללחוץ וממשיכה לוותר לסין.

תסמונת שטוקהולם היא התקשרות רגשית של מאוים למאיים. באופן דומה, ניתן לכנות את התלות ההולכת וגוברת של המערב בכובש הסיני כתסמונת סינית. למרות שסין אילצה חברות מערביות העובדות בסין למסור את הטכנולוגיה שלהן לממשלה הקומוניסטית, המערב העביר יותר ויותר ייצור לסין. למרות שסין מחזיקה שני אזרחים קנדים חפים מפשע מזה שנתיים, קנדה ביצעה תרגיל צבאי משותף עם סין. אף על פי שסין מצביעה בעקביות נגד ישראל באו"ם, ישראל מבקשת חסד סיני במשך שנים, ואף העבירה את הנמל בחיפה לניהול על ידי חברה סינית, למרות שהצי השישי של ארה"ב עוגן לעיתים קרובות סמוך לנמל. ניתן לתת אינספור דוגמאות אחרות. המערב שמח שקנה בזול, אך הוא לא מבין שקנה ​​סוס טרויאני.

שנת המגיפה 2020 הייתה בגלגל המזלות הסיני בסימן החולדה, בעל חיים שנתפס בעולם המערבי כחיה שמפיצה דבר וטיפוס – אך אין רצון לבקר את סין. אנשי עסקים חמדניים ופוליטיקאים בלי אופק יצרו לסין במשך השנים דימוי חיובי. הדימוי המשופר מראה את סין כמדינה מודרנית, כמעט קפיטליסטית ודמוקרטית. אך, עובדות רבות לא מתאימות לאשליות הנ"ל, כולל מחנות ריכוז למיליון אנשים, מאות אלפי אסירים שפורקו לצורך השתלות בעשרים השנים האחרונות, ואיומים צבאיים נגד מדינות שכנות, כולל בניית איים מלאכותיים באמצע ים סין הדרומי.

נוטים להתעלם מהדיווחים המצביעים על האשמה של סין על מגפת הקורונה או מסמנים אותם כחלק מ"תיאוריות קונספירציה". עם זאת, לא ניתן להטיל ספק בעובדות הבאות. תמונות לוויין של ווהאן מצביעות על כך שהמגפה פרצה שם כבר בקיץ 2019, אך רק ב-31 בדצמבר 2019 הודיעה סין לארגון הבריאות העולמי (WHO) על "דלקת ריאות ממקור לא ידוע" בווהאן. חוקרים סינים שלחו תיאור מפורט של הפתוגן, כולל רצף הגנום שלו, לכתב העת Nature ב-7 בינואר, לפי כך ברור שידעו על המגפה כבר מזמן ולא מדצמבר. למרות שדו"ח המצב הראשון של ה-WHO על קוביד-19 מינואר 2020 מפרט את ערי הענק של בייג'ינג ושנגחאי בין האזורים שנפגעו, דיווחים סיניים מאוחרים יותר הוגבלו בעיקר לווהאן, וסין החליטה להודות רק בכמות של 62 חולים ו-3 מתים למיליון תושבים. איש אינו מופתע מערכים כה קטנים בארץ המוצא של הנגיף, כאשר במדינות המערב מספרם של חולים ומתים גבוהים עד פי 500. כל דבר מסין מתקבל בהבנה אדיבה, בין אם מדובר במזון מורעל או בנתונים מזויפים.

הרצון למוצרים זולים מסנוור סוחרים מערביים רבים ואת הפוליטיקאים שהנם תחת השפעתם. איננו רוצים להיכנס ל"סכסוכים מיותרים" עם יריב חזק, אפילו לא בגלל איזה כבוד או עקרונות, בפרט לא בגלל דיכוי שבוצע נגד אנשים זרים במדינה מרוחקת. יש תקווה שהעושר אולי יעמעם את האכזריות ואגרסיביות של סין. סין כבר התקדמה למדינה השנייה בחוזקה בעולם, אך התנהגותה אינה ידידותית יותר. קשה להאמין שסין תשתנה כאשר תתקדם למקום הראשון בעולם. אם סין תתפוס את המקום הראשון, נצטרך להתרגל לעולם אחר לחלוטין.

איזה עתיד צפוי לנו אם סין תיקח את שרביט מנהיגת העולם מארה"ב? בוא נחפש את הרמז בטיבט, הונג קונג וטייוואן. טיבט כבר איבדה את הקרב מזמן וכן את התרבות שלה; הונג קונג מנסה להילחם על איזה אוטונומיה אך מתקרבת לסוף הקרב בלי תקווה; טייוואן החופשית הינה מבוצרת וחמושה – מוכנה להתגונן. על המערב לבחור באחד משלושת הדגמים.

המנהיג הרוחני של הבודהיזם הטיבטי, דלאי לאמה ה-14, חיפש פשרה עם המפלגה הקומוניסטית הסינית, אך נכשל. מצבו חסר סיכוי, והוא כבר הודה שכאשר הוא ימות, נשמתו לא תגלגל לדלאי לאמה החדש, כפי שקרה עד כה על פי המסורת, והבודהיסטים הטיבטים לא יקבלו את דלאי לאמה ה-15, כי ממשלת סין הכריזה שהיא תחליט למי הנשמה של הדלאי לאמה תגלגל. הדת הבודהיסטית אינה דת אגרסיבית, ולכן העמדה האלימה של הממסד בבייג'ין לגבי הבודהיסטים בטיבט ולגבי התנועה הבודהיסטית של פאלון גונג בסין מראה באופן ברור כי לא יהיה מקום לשום דת בעולם החדש. ליברלים רבים אולי לא יתחרטו על כך, אך הם יצטרכו לדעת שלא רק חופש דת אך גם חופש הסחר אינו מובטח בסין, כפי שניתן לראות על אנשי העסקים שנעלמים אחרי שלא התיישרו עם קו המפלגה הקומוניסטית.

ומה לגבי הכבוד לחיים? מה לגבי חופש הביטוי, אהבת השכן, הזכות לחיים נורמליים? אין ספק שדברים כאלה יכולים להתקיים כאשר הממשלה הקומוניסטית מצווה עליהם. כשהממשלה הורתה, שיעור הילודה בסין צנח והבארות התמלאו בבנות מתות. כאשר הממשלה תצווה, שיעור הילודה יגדל ושורות הצבא יתמלאו בחיילים טריים. בעתיד הסיני, הפרט בקושי שווה ליותר מחייל חרס בצבא עצום המגן על האינטרסים של השליט, בין אם זה קיסר או מזכיר ראשון.

בשנה האחרונה החל העולם להיערך לעתיד הנורא. כמעט כל המדינות הדמוקרטיות הגבילו את תנועת האנשים, והעניקו להם רעלות לא רק כסמל למנהגים סיניים וסמל לפה סתום, אלא גם כאמצעי אידיאלי למחיקת זהותם. כולם נראים דומים. הביטויים הרגשיים הוגבלו, אנשים לא צריכים ללחוץ ידיים, לא צריכים לחבק ולנשק, צריכים לחשוד זה בזה ולהימנע מלהיפגש.

מול איום של העתיד הסיני אולי עדיף לא להיוולד ולא להתגלגל – אך למי שזה כבר קרה, עליו לנסות להילחם נגד עתיד זה.

אין תגובות:

פרסום תגובה