2.4.2021

יש דברים ששווה לאמץ מלאומים אחרים, לדוגמה המוזיקה של מוצרט, אך העניינים הבינלאומיים שלהם, כגון יום האישה הבינלאומי או בית המשפט הבינלאומי, אינם בתוכם

בית הדין הפלילי הבינלאומי, שהוקם בהתאם לאמנת רומא בשנת 2002, אמור לעסוק בהשמדת עםפשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה שבוצעו בשטח של אחת מהמדינות החברות בבית הדין. לא מפתיע שבית הדין התחיל לחקור את ישראל אחרי שפלסטין התקבלה כחברה באמנה. אז למה עורכי הדין הרבים בישראל עזרו בהקמת בית הדין הזה והתלהבו ממנו, האם הם היו תמימים? מסתבר יותר שהם ידעו מה יקרה ושהם דווקא רצו לנצל את  הלחצים  הבינלאומיים  בפוליטיקה של  השמאל הישראלי.  בהתאם, נשיא  בית  המשפט העליון אהרון  ברק ציין  כבר בשנת  2002  שצריך
להתאים את החוק הישראלי למשפט הבינלאומי, דהיינו היה צריך לאסור ליהודים לגור ביהודה ושומרון, כי זה נוגד את החוקים של בית המשפט הבינלאומי.

ב־5 בפברואר 2021 הודיעה בית הדין הבינלאומי בהאג שיש לו סמכות לחקור את הנעשה בשטחי יהודה ושומרוןמזרח ירושלים ורצועת עזה וכי בשטחים אלה קיימת מדינה פלסטינית הכשירה להיות חברה באמנת רומא, כמו כן נפתחה חקירה שנקראת "חקירת בית המשפט הבינלאומי הפלילי בעניין פלסטין". ההחלטה עלולה להציב את ראש הממשלה, השרים, הרמטכ"ל, ראשי המועצות והיישובים בהתנחלויות ועוד בפני הליכים פליליים ואף מול צווי מעצר.

ממשלת ישראל מחרימה את ההליך הבינלאומי "כדי לא לתת לו לגיטימציה", אם כי שוב לא ברור למה בכלל ישראל הצטרפה לאמנת רומא (ישראל חתמה אך לא אשררה) שהיא עוד מבצע הקשור לאו"ם ששום דבר חיובי לא יכולנו לצפות ממנו. הפלסטינים בירכו על החלטת בית הדין הבינלאומי כ"ניצחון עבור הקורבנות של הפשעים הישראליים" וביקשו לחקור "את המערכות ברצועת עזה, את סוגיית האסירים ואת סוגיית ההתנחלויות". לברכות הצטרפו באופן טבעי חברי הכנסת מהרשימה המשותפת וכן יו"ר מרצ ניצן הורוביץ. ניצן תמך בהחלטה של בית הדין הפלילי בהאג, כי "המשך הבנייה בהתנחלויות הופכים את ישראל לנאשמת בפשעי מלחמה".

מעניין לדעת מי התובעת הראשית בבית הדין בהאג: פאטו בנסודה, משפטנית שהתקדמה בשורות התביעה הכללית במדינת גמביה בזמן הרודן האכזרי יחיא ג'אמה והיא אפילו כיהנה כיועצת המשפטית שלו ותובעת הכללית במדינה הטוטליטרית הזו. בשנת 2004 נבחרה לתפקיד סגנית התובע הראשי בבית הדין בהאג ובשנת 2011 היא נבחרה פה אחד כתובעת ראשית. ידוע שבמדינות רבות באפריקה נחטפות כיתות שלמות של ילדים לזנות ועבדות, אבל פאטו בנסודה החליטה לגוון ולחקור גם מדינות מערביות. בשנת 2017 היא ביקשה לפתוח בחקירה פלילית נגד הצבא האמריקאי "בחשד לפשעי מלחמה באפגניסטן". בעקבות החלטה זו לא חודש אישור הכניסה של בנסודה לארצות הברית ובית הדין הבינלאומי סגר את התיק.

ידוע שבארצות המוסלמיות ובאפריקה מבצעים מנהג אכזרי של מילת נשים (לדוגמה 90% נשים במצריים), אך רשימת הפשעים נגד האנושות באמנת רומא לא כוללת פשע זה, מתוך 16 הסעיפים. מצד שני יש סעיפים שאפשר להחיל נגד מדינת ישראל. ברור שבית הדין הבינלאומי וארגונים אחרים שקשורים לאו"ם, כמו אונסק"ו או ארגונים לזכויות אדם, לא יביאו לישראל כלום וכדאי להתרחק מהם.

כדאי להתרחק גם מהחגים הבינלאומיים כמו "יום הזיכרון הבינלאומי לשואה ולגבורה" ו"יום האישה הבינלאומי", כי הם חלק מהאג'נדה של ברית המועצות לשעבר ושל השמאל. "יום האישה" נקבע ל-8 במרץ בוועידה של הנשים הקומוניסטיות במוסקבה בשנת 1921 ואין שום סיבה הגיונית לזכור אותו. לגבי "יום הזיכרון הבינלאומי", הוא נקבע ל-28 בינואר לזכר הגעתו של הצבא הסובייטי לאושוויץ בשנת 1945 והוא אמור לטשטש את העובדה שהסובייטים היו בני בריתם של הנאצים עד ליום שבו הנאצים בגדו בהם, בלי להזכיר את העובדה שהחיילים הסובייטים אנסו לעיתים קרובות גם את הנשים שאותן "שחררו". לנו יש את יום הזיכרון הלאומי לשואה ולגבורה בניסן לזכר מרד גטו ורשה.

יש דברים רבים ששווה לאמץ מהעמים האחרים, לדוגמה את המוזיקה של יוהאן סבסטיאן בך או וולפגנג אמדאוס מוצרט, אך העניינים הבינלאומיים שלהם, כגון יום האישה או בית המשפט הבינלאומי, אינם חלק מהם.

פורסם בערוץ 7

אין תגובות:

פרסום תגובה