12.10.2021

האם בכלל קיים עלבון שהמערב לא יסלח עליו לסין?

 בדצמבר 2018 ביקשו הרשויות האמריקאיות מקנדה לעצור את מנג וואנזו, סמנכ"לית הכספים בחברה הסינית וואווי (Huawei); מנג הואשמה בארצות הברית בהטעיית בתי המשפט, הונאה והפרות של חוקי הסנקציות האמריקניות נגד איראן. מאסרם של שני אזרחים קנדים בסין, מייקל ספבור ומייקל קובריג, והאשמותיהם בריגול נתפסו באופן נרחב כנקמה סינית בקנדה. לאחר כמעט שלוש שנים שוחררה מנג ממעצר בית ב-24 בספטמבר בעקבות הסכם  בין עורכי  דינה  לבין  התובע  הכללי  האמריקאי. שני  הקנדים  שוחררו מיד לאחר מכן, אם כי סין  הכחישה כל קשר בין שני המקרים.
מטוסים מעופפים, שהביאו את אשת העסקים הסינית ושני אזרחי קנדה, המריאו כמעט במקביל. המעצר השרירותי של שני אזרחים מערביים בסין הקומוניסטית נמלט באופן מפתיע מתשומת ליבם של כלי תקשורת מערביים, שבדרך כלל רודפים אחרי סנסציות, כמו גם מתשומת ליבם של פוליטיקאים מערביים שבדרך כלל אוהבים להיאבק על זכויות אדם.

שני המייקלים ישבו 1,020 ימים בכלא הסיני עם נורות דולקות 24 שעות ביממה, בעוד מנג בילתה את מעצר הבית שלה באחוזה שלה בוונקובר השווה 14 מיליון דולר. במרץ השנה החל משפט נגד הקנדים בסין; ספבור נידון באוגוסט ל-11 שנות מאסר בגין ריגול, וקובריג טרם הורשע. למרבה המזל, שני המייקלים כבר חזרו לקנדה. בתמורה לשחרורה, מנג נאלצה להודות כי שיקרה וביצעה את רוב הדברים שהואשמה בהם, למרות שזו לא נחשב כהודאה רשמית. ההאשמות נגדה יתבטלו רשמית בשנה הבאה, אך הצהרתה תשמש בהליכים מתמשכים נגד Huawei, העומדת לדין באשמת קשירת קשר, גניבה וסחיטה בארצות הברית.

סין תפסה לא רק בני ערובה מערביים, אלא גם את אהדת האליטות

החברה Huawei Technologies היא אחת מיצרניות האלקטרוניקה הגדולות בעולם, ובהינתן קשריה עם המפלגה הקומוניסטית הסינית, היא בהחלט מהווה סיכון ביטחוני לכל המערב. בין היתר, מנג, בתו של המייסד והמנכ"ל של החברה רן ז'נגפיי, שיקרה לרשויות האמריקאיות שחברה Skycom, הפועלת באיראן, אינה חברה בת של וואווי. שתי החברות הסיניות הואשמו עוד בהונאת בנקאית. קומוניסטים הם לפעמים כמו ילדים בשקרים שלהם: אומרים כי Huawei אינה קשורה למפלגה הקומוניסטית הסינית, אך לאחר מעצרה של מנהלת החברה בקנדה, לא רק שהקומוניסטים הסינים עצרו באופן שרירותי שני אזרחים קנדיים, אלא שסין אף הטילה סנקציות על כמה מוצרים חקלאיים קנדיים.

כפי שכתב העיתון הקנדי National Post, "הקנדים אמורים להרגיש גועל, מבוכה, בושה וכעס על העניין המפוקפק הזה". אלה שנבעלים הם כנראה מצביעי "המפלגה השמרנית", שזכתה רק ב-35 אחוזים מהקולות בבחירות האחרונות, כך שראש הממשלה הפרוגרסיבי ג'סטין טרודו יוכל להמשיך בתפקידו. אף על פי שטרודו קיבל אישית את האסירים החוזרים בשדה התעופה, במתחשב ביחסי הציבור אחרי הניצחון הצמוד בבחירות, העובדה היא שהוא לא עשה כלום עבור האסירים במהלך מאסרם, בעוד שהוא אפילו התחנף לסינים בכך שהציע להם תרגילים צבאיים משותפים. סין נהנית מאהדה בקרב האליטות השולטות; למשל, היה צריך להחליף את השגריר הקנדה לשעבר בסין, ג'ון מק'קאלום, כי נראה שהאהדה שלו כלפי סין עולה על ההתחייבויות שלו כלפי מדינתו.

המייקלים הם רק טיפה בים של קורבנות המפלגה הקומוניסטית הסינית

לגבי המייקלים שנתפסו בסין, הקומוניסטים הסינים בחרו את קורבנותיהם המערביים בסגנון מסורתי. כמו בתקופת סטלין, כאשר רוב הקורבנות המערביים בגולאג היו אוהדי השמאל, קובריג וספבור לא היו יוצאי דופן. קובריג הוא דיפלומט קנדי ​​העובד בארגון Crisis Group, התומך השלום והמסובסד על ידי ג'ורג' סורוס, וספבור הוא יזם שפועל לשיפור היחסים עם צפון קוריאה. אף על פי כן, זאת שערורייה שאזרחי מדינה מערבית יכולים להיעצר באופן שרירותי בסין כמעט שלוש שנים מבלי שהמערב יגיב.

התקשורת העולמית מתעלמת מהמקרה הזה; שני אנשים מערביים שנעצרו נראים להם פחות חשובים משינויים במזג האוויר. ולמה שהתקשורת תסקר מעצר לשלוש שנים של שני אנשים כלשהם, כאשר היא לא סיקרה את שלוש שנות המעצר של אפילו שני מיליון בני אדם במחנות הריכוז הסינים – אויבים לכאורה של המפלגה הקומוניסטית בקרב האויגורים האתניים? לא רק מיליוני אזרחים סינים שנאסרו באופן שרירותי, אלא אפילו חמישה מיליון אנשים שמתו עם קוביד ו-200 מיליון נגועים ברחבי העולם אינם מעוררים רגשות שליליים בקרב התקשורת והפוליטיקאים המערביים כלפי המפלגה הקומוניסטית הסינית, אשר שיקרה לגבי המגיפה מתחילתה ועד היום.

המערב כמעט איבד את חירותו

רבים במערב התבלבלו מרפורמות כביכול קפיטליסטיות בסין, ואף יותר אנשים היו שיכורים משירותים ומוצרים זולים מסין. לא משנה מה הטקטיקות והטכניקות הנוכחיות של המפלגה הקומוניסטית הסינית, האסטרטגיה שלה לא השתנתה, כפי שברור לא רק מהפרטים שנמלטו מהתוכניות הסודיות שלה, אלא גם מהצהרותיה הפתוחות. מטרתה הסופית היא לשלוט במערב מבחינה כלכלית וצבאית. האמצעים להשגת המשימה כוללים האיים החדשים שנבנים בים סין הדרומי, ההתפשטות כמעט לכל המדינות המתפתחות, גניבת הטכנולוגיות המערביות – וגם הסחורה הסינית שצורכים אותה יותר ויותר כל יום.

ההנהגה הסינית של היום משלבת טכניקות סחר ושוק מערביות שונות במדיניותה, אך היא אינה נוטשת את תורתו של מאו זדה-דונג. עיקרון חשוב בתורה הנ"ל הינה הנכונות להקריב מיליוני אנשים בסכסוכים אפשריים. לאותו עיקרון ישן של המאה הקודמת, סין הוסיפה אחד חדש יותר בעידן של שי ג'ינפינג, וניתן לתרגמו כ"למערב אין ביצים לעמוד מולנו". אכן, נראה כי למערב אין עוד הרבה אזרחים שמוכנים להילחם על חירותם, והרבה אנשים מערביים אפילו מוכנים להחליף את חירותם בסחורות סיניות זולות. אכן, סין לא מפחדת ממלחמה, אבל היא אפילו לא תזדקק לה כדי לכבוש את העולם.

למרבה הצער, התשובה לשאלה בכותרת הינה קצרה: לא קיים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה